תא"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
9787-08-12
01/01/2013
|
בפני השופט:
אביגיל כהן
|
| - נגד - |
התובע:
בנק אגוד לישראל בע"מ
עו"ד ענבר לוינבוק
|
הנתבע:
1. טופדיאם (2005) בע"מ
2. ישי טופל
3. רן וינשטין
עו"ד אמיר אלטשולר
עו"ד סטיב גרוס
|
| החלטה |
1. המבקשים - הנתבעים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף ולחלופין, בקשת רשות להתגונן.
2. עסקינן בתביעה בסדר דין מקוצר אשר הוגשה ביום 6/8/12 נגד הנתבעים על ידי בנק איגוד לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") על סך 810,594.99 דולר + 71,454.13 ש"ח ובסה"כ 3,289,516 ש"ח.
3. הנתבעת 1 (להלן: "טופדיאם") היא חברה העוסקת בענף היהלומים והתביעה היא בגין יתרת חוב בחשבונותיה בסניף רמת גן של הבנק.
לכתב התביעה צורפו הסכם תנאי אשראי כללים למימון עסקי יהלומים, בקשה לפתיחת חשבון בתנאי אשראי כללים, הסכם תנאי ניהול חשבונות אשראי במט"ח ובמט"י והסכם תנאים כללים לניהול פקדונות וחסכונות, עליהם חתמה טופדיאם ביום 2/5/05.
כמו כן בקשה לפתיחת חשבון והסכם תנאי אשראי כללים עליהם חתמה טופדיאם ביום 24/2/08.
4. בכתב התביעה נטען, כי יתרות החובה נכון ליום 2/8/12 היו כדלקמן:
בחשבון חנ"י מס' 378702/37 סך 830,667.94 ארה"ב.
בחשבון שקלי מס' 93788/63 סך 34,385.59 ש"ח.
בחשבון חנ"י מס' 378703/35 סך 12,445.39 דולר.
בחשבון שקלי מס' 93789/61 סך 35,407.67 ש"ח.
בחשבון חנ"י מס' 378700/41 סך 14,725.77 דולר
בחשבון שקלי מס' 93787/65 סך 393.81 ש"ח.
הריביות חושבו עד ליום 30/6/12 בלבד.
5. ב"כ הבנק הפנו לסעיפים הרלוונטיים בהסכמים שנחתמו בין הבנק וטופדיאם מהם עולה, כי הבנק קובע מידי פעם ופעם את גובה האשראי והוא רשאי בכל עת להקטינו או להפסיקו. (סעיף 2 (א) להסכם נספח ב/1 לכתב התביעה, סעיף 4 (א) לפרק ג' להסכם תנאי אשראי כללים נספח ב/2 לכתב התביעה).
כמו כן מפנה לסעיף 4 (א) לפרק ב' להסכם תנאי אשראי כלליים - נספח ג' לכתב התביעה ממנו עולה, כי כל סכום שלא ישולם לבנק במועד ישא ריבית מירבית וריבית חריגה.
נטען, כי החוב של טופדיאם כלפי הבנק הסתכם בסכום התביעה והנתבעים 2 ו-3 חתמו ביום 2/5/05 על כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום לחובות טופדיאם ולפיכך, נדרשים הם לשלם את סכום התביעה.
בכתב התביעה צוין, כי לאחר שהטיפול בחשבונות טופדיאם הועבר למערך אשראיים מיוחדים של הבנק, נדרשו הנתבעים שוב ושוב לסלק את חובם ואף ניתנו להם ארכות להסדרת החוב.
הם התחייבו גם באמצעות בא כוחם, כי עד ליום 30/6/12 הם יפחיתו את החוב לסכום שלא יעלה על 250,000 דולר (בין היתר באמצעות מכירה של יהלומים המשועבדים לטובת הבנק באמצעות נאמן) והתחייבו לפרוע את אותו סכום של 250,000 דולר במזומן או בפריסה של חודשים בודדים.
בסופו של יום, למעט הקטנת הסכום באמצעות מימוש בטחונות קיימים, לא נפרעו החובות בהתאם להתחייבויותיהם כלפי הבנק ועל פי המתווה שהציעו באמצעות בא כוחם.